שבועה זו מזהירה מפני התערבות מלאכותית בתהליכים פנימיים וקוראת להניח לאהבה להתפתח בקצב הטבעי שלה, מבלי לפתות את הרעיה באהבות חלופיות. לשם כך היא מבקשת שלא תָּעִירוּ ולא תְּעוֹרְרוּ את הרגש בטרם עת. במישור הלאומי מפורשת השבועה כאזהרה לאומות העולם שלא יסיתו את ישראל לעזוב את ה', והיא מלווה בהצהרה שהקשר יישמר עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, כלומר כל עוד ה' חפץ באהבה זו. מנגד, ייתכן שהאזהרה מופנית לעם ישראל בגלות לבל ידחק את הקץ וינסה להביא את הגאולה בכוח. עיקרון זה של סבלנות והתפתחות הדרגתית נכון גם בעלייה במדרגות הרוחניות וברכישת חכמה, הדורשות בניית יסודות מוצקים ללא קפיצה נמהרת.
שיר השירים, פרק ג׳, פסוק ה׳
הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.