לאחר יקיצה פתאומית, מתחיל חיפוש נואש ונרחב. הדמות עוזבת את המרחב הפרטי ויוצאת לשוטט במרחבים הציבוריים של העיר, בתקווה למצוא את אהובה, אך החיפוש מסתיים באכזבה [שטיינזלץ, מלבי"ם]. המילה בַּשְּׁוָקִים משמעותה יציאה החוצה, אל המרחב הפתוח [אבן עזרא].
מעבר למשמעות הפשט, הפרשנים רואים בתיאור זה ביטוי לחיפוש רוחני עמוק, ונחלקים לגבי מהותו והקשרו. גישה אחת ממקדת את החיפוש בהיסטוריה של עם ישראל. יש שרואים בכך תיאור של משה רבנו העומד בתפילה, מרבה בתחנונים ומסובב את כיסא הכבוד בניסיון לבקש רחמים על העם [רש"י, עזרא בן שלמה]. אחרים מפרשים זאת כחיפוש של עם ישראל עצמו במהלך מסעותיו במדבר, בניסיון לזכות באהבת ה' ולהיכנס מיד לארץ ישראל, אך ללא הועיל [מצודת דוד]. לחלופין, החיפוש מתבצע בתוך מחנה ישראל עצמו, בניסיון למצוא אדם הראוי למצוא חן בעיני ה' [ספורנו].
גישה שונה לוקחת את החיפוש אל המישור החברתי והמוסרי. על פי קו מחשבה זה, החיפוש אינו מוגבל לבתי המדרש, אלא מתרחש דווקא ברחובות ובשווקים. זוהי בקשה למצוא אנשים צדיקים הנוהגים בצדק ובאמונה במשא ומתן העסקי שלהם, אך גם חיפוש זה מסתיים בלא כלום [צרור המור].
רובד פרשני נוסף, פילוסופי ופסיכולוגי, מתייחס לפסוק כמשל למבנה האדם. העיר מסמלת את הגוף האנושי, והרחובות והשווקים הם משל למקומות הכינוס של כוחות הנפש, החושים, היצרים והרגשות. הנפש המשכלת מנסה להשיג את ה' ואת ההשגה הנבואית באמצעות הכוחות החומריים והגופניים הללו, אך נכשלת. הסיבה לכך היא שלא ניתן להשיג רוחניות עליונה בעזרת החומר, ועל הנפש להתעלות מעל המגבלות הגופניות כדי להצליח [מלבי"ם]. מתוך כך עולה כי השגה רוחנית וקרבת ה' אינן יכולות להתרחש מתוך השתדלות מקרית או פזיזה, אלא דורשות תהליך מסודר והדרגתי של עלייה ממדרגה למדרגה [רלב"ג].