קריאת פליאה בוקעת למראה כנסת ישראל העֹלָה מִן הַמִּדְבָּר הצחיח במסעה אל הארץ. אומות העולם עומדות משתאות לנוכח השגחת ה' ועמודי האש והענן ההולכים לפני המחנה, הנראים מרחוק כְּתִימְרוֹת עָשָׁן סמיך וזקוף כאילן התמר. מסע זה מלווה בענן המזבח בו מְקֻטֶּרֶת קטורת המפיצה ניחוחות עזים של מֹר וּלְבוֹנָה המורכבת מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, הלוא הם בשמים שנטחנו דק לאבק ונישאים בידי סוחר תמרוקים נודד. ניחוחות בשמים אלו מסמלים את הזדככותו הרוחנית של העם וטהרתו מכל חטא בעקבות קבלת התורה.
שיר השירים, פרק ג׳, פסוק ו׳
מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימְר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה מִכֹּ֖ל אַבְקַ֥ת רוֹכֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.