יצא לכם פעם לרצות משהו כל כך חזק, עד שניסיתם לזרז אותו שיקרה מיד, למרות שידעתם שעדיף לחכות? לפעמים יש תהליכים שחייבים את הזמן שלהם, ואם מנסים להאיץ בהם, זה עלול לקלקל.
כאן אנחנו פוגשים שבועה מיוחדת שמבקשת מאיתנו בדיוק את זה: לא לזרז דברים בכוח. המילים תָּעִירוּ וכן תְּעוֹרְרוּ מגיעות מהמילה להתעורר. זוהי בקשה לא להעיר או לעורר את האהבה לפני הזמן, אלא לתת לה לצמוח לאט ובטבעיות, בקצב שלה. המילים עַד שֶׁתֶּחְפָּץ מסבירות לנו שצריך לחכות בסבלנות עד שהאהבה תרצה להתעורר מעצמה ובזמן הראוי לה.
הרעיון הזה נכון גם לקשר המיוחד שבין עם ישראל לה׳. לפעמים, כשאנחנו נמצאים בגלות וקשה לנו, אנחנו מאוד רוצים שהגאולה תגיע כבר. אבל אנחנו מושבעים לא לדחוק את השעה, כלומר לא לנסות להביא את הגאולה בכוח לפני הזמן. במקום זאת, אנחנו סומכים על ה׳ וממתינים בסבלנות עד שהוא יחליט שהגיע הרגע הנכון והמדויק ביותר.