זכריה, פרק ג׳, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לבנות משהו ממש חשוב, אולי ארמון גדול בחול או מגדל גבוה מקוביות, אבל הרגשתם שקשה לכם לסיים כי כל הזמן הפריעו לכם? כשהיהודים חזרו לארץ והתחילו לבנות מחדש את בית המקדש, אויבים שונים ניסו לעצור אותם. כדי לעודד את העם, ה' מראה לנביא חזון מיוחד על הָאֶבֶן. זוהי אבן היסוד, האבן הראשונה והכי חשובה שעליה נבנה בית המקדש. על האבן הזו נאמר שיש לה שִׁבְעָה עֵינָיִם. אל תדמיינו אבן עם עיניים אמיתיות, זהו רק סמל. המספר שבע מסמל כמות גדולה, והכוונה היא שה' משגיח ושומר על הבנייה מכל הכיוונים כדי שאף אחד לא יצליח להפריע. ה' גם מבטיח שהוא מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ, כלומר שהוא בעצמו ידאג לקשט את אבני המקדש ולחקוק עליהן צורות יפות כדי שהבניין יהיה מפואר ומרשים. בנוסף לבניית המקדש, ה' נותן הבטחה משמחת ואומר וּמַשְׁתִּי, שפירושו אסיר ואסלק, את העֲוֹן של העם. ה' יסלח להם על חטאי העבר ויעלים את כל הצרות שלהם. כל הטוב הזה יקרה בְּיוֹם אֶחָד, בבת אחת ובאופן פתאומי. ביום שבו ימשיכו את בניית המקדש, תתחיל תקופה חדשה של ברכה, שלום ושלווה.