זכריה, פרק ג׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו שזקוק לעזרה ומיד קפצתם כדי לעזור לו? זה בדיוק מה שקורה לזכריה הנביא. הוא רואה בחזון שלו את יהושע הכהן הגדול, בדיוק אחרי שהורידו ממנו את הבגדים המלוכלכים. זכריה לא נשאר סתם להסתכל מהצד, אלא משתתף בעצמו. המילה וָאֹמַר מלמדת אותנו שזכריה מתפלל ומבקש מהמלאך רחמים על יהושע. הוא מבקש יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ. המילה צָנִיף מתארת בד ארוך שמסובבים וכורכים סביב הראש כמו כובע מיוחד של כהנים, והוא צריך להיות טָהוֹר, כלומר נקי וברור לגמרי. כששמים ליהושע את הצניף, זה לא סתם בגד, אלא סמל לכך שהוא חוזר לתפקיד החשוב והמכובד שלו ככהן גדול. התפילה של זכריה מתקבלת מיד. הכתוב מספר וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים. למעשה, כבר קודם הלבישו את יהושע בבגדים החדשים והיפים שמראים את הזכויות שלו, ועכשיו השלימו את המראה שלו עם הצניף. וכל הזמן הזה וּמַלְאַךְ ה' עֹמֵד, כלומר המלאך לא עוזב את המקום, אלא נשאר לעמוד ולהשגיח שכל התהליך החשוב הזה ייעשה בדיוק כמו שצריך.