עמוס, פרק ז׳, פסוק י׳

אמציה, כֹּהֵן בֵּית־אֵל ששימש ככומר לעבודת אלילים, חשש כי נבואותיו של עמוס פוגעות בפרנסתו ובמעמדו, ולכן שלח מסר מאיים לירבעם מלך ישראל ששהה במקום אחר. במסר זה הוא מאשים כי קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס, כלומר הנביא מארגן נגד המלך מרד בגלוי בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל, בכך שהוא מתנבא על מותו בחרב ועלול לעודד מתנקשים לפגוע בו מתוך אמונה שהם מקיימים את דבר ה'. כדי לשכנע את המלך להוציא את הנביא להורג, טוען אמציה כי לֹא־תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל, כלומר לסבול, אֶת־כׇּל־דְּבָרָיו, בין אם משום שהעם כבר מאס בנבואות החורבן ולא ימחה אם עמוס יומת, ובין אם כאזהרה שדבריו כה משפיעים עד שהמוני העם יתפתו למרוד. למרות ההאשמות הכבדות, המלך התעלם מהמסר, מה שאילץ את אמציה לשנות את דרך פעולתו ולפנות בהמשך ישירות אל עמוס בעצה שיברח מן המקום.