עמוס מתעמת עם אמציה שניסה להשתיקו, ומבהיר כי אינו זקוק לשכר ולכן לא יירתע מאיומיו. משום כך הוא מכריז וְעַתָּה שְׁמַע דְּבַר־ה', ופותח בנבואה חדשה וקשה המופנית באופן אישי נגד אמציה כעונש על ניסיונו לבלום את השליחות האלוהית. הנביא מצטט את דרישתו של אמציה: אַתָּה אֹמֵר לֹא תִנָּבֵא עַל־יִשְׂרָאֵל, כלומר אוסר עליו לחזות את העתיד, וְלֹא תַטִּיף, איסור הכולל אפילו השמעת דברי תוכחה קצרים המטפטפים לאיטם כדי להחזיר את העם למוטב. איסור זה מופנה כלפי בֵּית יִשְׂחָק, כינוי לעם ישראל מזרע יצחק, אשר טומן בחובו גם משמעות סמלית של שחוק ולעג; זאת משום שהעם צפוי ללעוג לתוכחה, או מכיוון שחטאיהם ועבודת האלילים שלהם הפכו אותם לראויים ללעג בעצמם.
עמוס, פרק ז׳, פסוק ט״ז
וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.