עמוס משיב לאמציה הכהן ומבהיר כי לא שאף להיות נביא, אלא וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן, כלומר הוא נלקח ישירות מעבודתו כרועה צאן ונבחר לתפקיד בעל כורחו. מכיוון שהוא מתפרנס מחקלאות, אין לו כל צורך כלכלי בנבואה, בניגוד לנביאי שקר המתנבאים בתמורה ללחם ולכסף. משום כך, כאשר וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, מחויבותו לציווי היא מוחלטת ואין ביכולתו להניח את שליחותו כדי להישמע לבשר ודם האוסר עליו להתנבא. יתרה מכך, הציווי מורה לו במפורש ללכת אל ממלכת עשרת השבטים, ולכן הוא חייב לדחות את הדרישה שיעזוב את המקום ויעבור להתנבא ביהודה.
עמוס, פרק ז׳, פסוק ט״ו
וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהֹוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהֹוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.