מחזה נבואי, שעליו מעיד הנביא כֹּה הִרְאַנִי, חושף עונש מתוכנן מאת ה' לעם שסירב לחזור בתשובה. בחזון מתואר ה' כשהוא יוֹצֵר גֹּבַי, כלומר בורא ומקבץ נחיל ארבה, או לחלופין מכין שליחי משחית שיגבו מן העם את חובות פשעיו. הפורענות מתוכננת להכות בדיוק בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלָּקֶשׁ, היא התבואה המאוחרת, רגע לאחר שהתעוררה תקווה לגידולים חדשים. התזמון אנוש שכן הוא מגיע אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ, לאחר שהיבול הראשון כבר נקצר עבור המלך או לאחר שגביית מסים כבדה רוששה את העם. כך, וְהִנֵּה־לֶקֶשׁ שהיה משענתם הכלכלית והחקלאית האחרונה, עומד בפני השמדה.
עמוס, פרק ז׳, פסוק א׳
כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.