אמציה הכוהן מגרש את עמוס, אדם פשוט שהגיע מממלכת יהודה הקטנה, ודורש ממנו כי וּבֵית־אֵל לֹא־תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא. הוא מזהיר את הנביא כי השמעת דברי פורענות במקום המוקדש כולו לעבודה זרה היא חסרת תוחלת משום שהעם לא יקבל את תוכחתו, ואף מעמידה אותו בסכנת חיים ממשית מצד אנשי המלך. האיסור מנומק בכך שהעיר היא מִקְדַּשׁ־מֶלֶךְ, כלומר מרכז הפולחן המלכותי שבו הוצב מקדש העגלים, ויש המפרשים תואר זה כתיאור לארמון מבוצר. בנוסף, המקום הוא וּבֵית מַמְלָכָה, ביטוי המדגיש את העוצמה השלטונית המבוססת בעיר, שבה ידו של המלך תקיפה וחזקה להעניש את מתנגדיו.
עמוס, פרק ז׳, פסוק י״ג
וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.