קרה לכם פעם שניסיתם להזהיר מישהו שממש טועה, אבל במקום להקשיב הוא פשוט גירש אתכם? זה בדיוק מה שקורה לעמוס הנביא. עמוס מגיע מממלכת יהודה הקטנה והענייה אל ממלכת ישראל הגדולה והחזקה. אמציה, הכוהן של העיר בית אל, רואה בעמוס אדם פשוט שרק מפריע ועושה בעיות, ומחליט לגרש אותו.
הוא אומר לעמוס וּבֵית־אֵל לֹא־תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא, כלומר, הוא דורש ממנו להפסיק מיד להשמיע את הנבואות שלו ולעזוב את העיר. אמציה מגרש את עמוס כי העם במילא לא יקשיב לביקורת שלו, וגם בגלל שזה ממש מסוכן בשבילו, כי אנשי המלך עלולים לפגוע בו אם ימשיך לדבר נגדם.
כדי להסביר לעמוס עד כמה המקום הזה חשוב, אמציה משתמש בשני תיאורים. הוא קורא לעיר מִקְדַּשׁ־מֶלֶךְ, כי זהו המקדש המיוחד שהקים המלך ומרכז התפילה של הממלכה. בנוסף, הוא קורא למקום וּבֵית מַמְלָכָה, כדי להדגיש שזהו מרכז הכוח של השלטון, מקום שבו המלך חזק מאוד ויכול להעניש בקלות את מי שמתנגד לו.