עמוס, פרק ז׳, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שמישהו פונה אליכם ומתנהג כאילו הוא חבר טוב שדואג לכם, אבל בעצם הוא פשוט רוצה שתסתלקו משם. זה בדיוק מה שאמציה עושה לעמוס. אחרי שאמציה לא הצליח לשכנע את המלך לפגוע בעמוס, הוא מנסה להפחיד אותו בעצמו ולגרש אותו מממלכת ישראל. הוא פונה אליו וקורא לו חֹזֶה, כלומר נביא שרואה את העתיד, ואומר לו לֵךְ בְּרַח־לְךָ אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה. אמציה מציע לעמוס לברוח למקום שבו נולד, ארץ יהודה, כי שם נמצא בית המקדש של ה׳ ושם האנשים יקשיבו לו באהבה ובלי שיסכנו את חייו. אבל מיד לאחר מכן, אמציה מדבר אליו בזלזול רב ואומר לו וֶאֱכָל־שָׁם לֶחֶם. הוא בעצם מעליב את עמוס ורומז שהוא מתנבא רק כדי להרוויח כסף ואוכל, ומציע לו ללכת ליהודה כי שם ישמחו לפרנס אותו בתמורה לכך שיגיד דברים קשים על ממלכת ישראל. אמציה מסיים במילים וְשָׁם תִּנָּבֵא, כדי להבהיר לעמוס שזה לא משנה אם הוא מחפש פרנסה או באמת רוצה לעזור לאנשים להיות טובים יותר, בממלכת ישראל הוא פשוט מבזבז את הזמן ורק ביהודה יסכימו להקשיב לו.