תארו לעצמכם שאתם רואים סכנה גדולה מתקרבת, ואתם יודעים שאתם חייבים לעשות משהו דחוף כדי לעצור אותה. זה בדיוק מה שקרה לנביא עמוס. הוא ראה מראה נבואי שבו נחיל ענק של חרקים, שנקראים ארבה, מאיים לאכול ולהשמיד את כל הצמחים והתבואה בארץ. המילים וְהָיָה אִם כִּלָּה מתארות את הרגע שבו הארבה כמעט סיים לאכול הכול. עמוס הבין שאם לא יישאר אוכל, העם יסבול מרעב כבד. לכן, הוא מיד עמד והתפלל לה'. הוא זעק סְלַח נָא, וביקש מה' שיסלח לעם על המעשים שלהם ויבטל את הגזירה. כדי לעורר רחמים, עמוס שואל את ה': מִי יָקוּם יַעֲקֹב? כלומר, איך העם שלנו יוכל לשרוד, לעמוד על הרגליים ולהשתקם מאסון כל כך קשה? הרי העם שלנו במצב שבו כִּי קָטֹן הוּא, הוא חלש, נשאר ממנו מעט, ואין לו מספיק כוח להתמודד עם רעב כזה בכוחות עצמו.
עמוס, פרק ז׳, פסוק ב׳
וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.