יצא לכם פעם לראות מקום ענק ומפואר שפעם היה מלא באנשים, והיום הוא עזוב ושקט לגמרי? הנביא עמוס מעביר מסר לעם ישראל על שני דברים מרכזיים: על המקומות שבהם הם עובדים עבודה זרה, ועל משפחת המלוכה. הנביא אומר וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק. המילה וְנָשַׁמּוּ היא מלשון שממה. בגלל הצרות שיגיעו על העם, הבמות שהוקמו לעבודה זרה יישארו ריקות לגמרי ואף אחד כבר לא יבוא אליהן. ולמה כתוב יִשְׂחָק באות שי"ן ולא יצחק באות צד"י? כדי לרמוז למילה שחוק, כלומר צחוק ולעג. הבמות והעגלים מזהב שהעם חשב שהם כל כך חשובים, יהפכו בסוף למשהו שלועגים וצוחקים עליו.
הנביא ממשיך ואומר וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ. הוא מתכוון למרכזים הגדולים של העבודה הזרה, כמו העיר בית אל. הם נקראים מקדשים כי העם בנה שם ארמונות גדולים וחזקים סביב המזבחות. המילה יֶחֱרָבוּ אומרת שהמבנים הגדולים האלה ייהרסו.
בסוף, יש מסר גם למשפחת המלוכה: וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב. מדובר על משפחתו של המלך ירבעם. למרות שהמשפחה שלו שלטה המון זמן, השלטון שלהם עתיד להסתיים. שימו לב שהגזירה היא על בית ירבעם, כלומר על המשפחה שלו, ולא על המלך עצמו. המלך ירבעם יחיה את חייו בשקט, אבל מאוחר יותר, שלטון בנו יסתיים בכוח ובמלחמה, ומשפחת המלוכה שלהם תגיע לסיומה.