דניאל, פרק י״ב, פסוק ז׳

דניאל מעיד וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, דמות שמימית המזוהה כמלאך גבריאל, אשר נושא את כפיו במחוות שבועה של וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם. הוא מצהיר וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם, ונשבע בה' הנצחי המחיה את היקום כי הגאולה לא תתאחר מעבר לפרק זמן קצוב שמשכו המדויק אינו מפורש, המוגדר כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי. זמן הקץ יגיע בנקודת השפל של הגלות, וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ, כאשר פיזורו של עם ישראל יסתיים וכוחו יישבר לחלוטין מתוך קושי השעבוד. רק לאחר שייסורים אלו ימרקו את עוונות העם, תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה וצרות הגלות יגיעו לסיומן, שלטון האומות ייפסק, ישראל יקבלו את המלוכה בארצם והעולם כולו יתאחד תחת אמונה אחת בה'.