דניאל, פרק י״ב, פסוק י״ג

המלאך חותם את ההתגלות בפנייה אישית לדניאל ומורה לו וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ, כלומר להמשיך בחייו עד שיגיע יום מותו. לאחר פטירתו מובטח לו וְתָנוּחַ, כך שיזכה למנוחת עולמים בשלווה בגן עדן יחד עם שאר הצדיקים. לאחר מכן וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ, כהבטחה שיקום בתחיית המתים ויקבל את חלקו הטוב, בדומה לחלוקת נחלות בגורל, ואז גם יבין את פשר נבואותיו. התקומה תתרחש לְקֵץ הַיָּמִין, משמע באחרית הימים, שכן מילה זו מקבילה במשמעותה למילה "ימים". בניגוד לגישה חריגה המפרשת זאת כאזהרה כללית להמתין עד שה' יגזור על ביאת הגואל ולא לחקור את מועד הקץ, ההקשר מוכיח בבירור כי זוהי הבטחה אישית מפי המלאך.