קהלת, פרק ח׳, פסוק י״ד

תופעה תמוהה ומבלבלת של יֵשׁ הֶבֶל מתרחשת בעולמנו הפיזי והגלוי עַל הָאָרֶץ, כאשר נשבר הקשר הישיר בין מעשיו של האדם לגמול שהוא מקבל. במציאות זו, יֵשׁ צַדִּיקִים הסובלים ונענשים כאילו התנהגו כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, ולעומתם יֵשׁ רְשָׁעִים הזוכים להצלחה ולטובה שהייתה ראויה להינתן כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים. למרות שהסתרת הצדק נועדה לשמור על הבחירה החופשית, או לחלופין למרק את חטאי הצדיקים בעולם הזה כדי להבטיח את שכרם הנצחי, המסקנה היא שאָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל משום שהמצב הגלוי לעין עלול לייאש את בני האדם ולרפות את ידיהם מעשיית טוב. זווית שונה לחלוטין מנתקת את הפסוק משאלת הגמול ומסבירה כי התמיהה היא על המעשים עצמם, שכן לעיתים ה' מאפשר לצדיקים להיכשל בחטאים חמורים בעוד רשעים מבצעים מעשים אצילים.