טבעו של האדם הוא לפרש את סבלנותו של ה' כהיעדר השגחה. במצב אֲשֶׁר אֵין־נַעֲשָׂה פִתְגָם, כלומר כאשר גזר הדין על מַעֲשֵׂה הָרָעָה אינו יוצא אל הפועל מְהֵרָה, החוטאים משלים את עצמם לחשוב שאין דין ומתעלמים מכך שייתכן כי זכות זמנית בלבד מגנה עליהם. עַל־כֵּן, מתוך תחושת הביטחון השקרית, מָלֵא לֵב בְּנֵי־הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע והם מעיזים להמשיך לחטוא. ה' אומנם משהה את העונש כדי לאפשר בחירה חופשית ועבודה מאהבה ולא מתוך אימה, אך יצר הרע מנצל את ההמתנה כדי להסיר את הפחד מלב האדם.
קהלת, פרק ח׳, פסוק י״א
אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.