קהלת, פרק ח׳, פסוק י״ז

לאדם ישנו דחף טבעי להבין את כׇּל־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, אך שכלו מוגבל ואינו מסוגל לתפוס את דרכי ה' ואת אמת המעשים המתרחשים בעולם. תעלומה זו, שאותה לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא, באה לידי ביטוי בחוסר היכולת להבין את הנהגת הצדק והגמול, את הטעמים הנסתרים של המצוות, ואף תופעות טבעיות פשוטות. תסכולו של האדם מתעצם דווקא בְּשֶׁל, כלומר בגלל, המאמץ הרב שהוא משקיע בחיפוש האמת, שכן למרות עמלו הוא וְלֹא יִמְצָא אותה. מגבלה זו חלה על כולם, וְגַם אִם־יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת, שכן אפילו גדולי עולם כמשה רבנו ושלמה המלך לא הצליחו לפענח עד תום את סודות הקיום. מתוך ההכרה בחוסר התוחלת שבעמל המחשבתי הזה, מוטב לאדם לאמץ את השמחה הטבעית והפשוטה המלווה את חייו ומניחה את נפשו.