רגע לפני מתן תורה, ה' מצווה על משה רֵד הָעֵד בָּעָם ולהתריע בפניהם שוב בטרם יעלה להר, שמא יטעו לחשוב שקרבתם להתגלות מתירה להם לחצות את הגבולות. החשש הוא פֶּן־יֶהֶרְסוּ אֶל־יְהֹוָה לִרְאוֹת, כאשר מתוך תשוקה וסקרנות להציץ באור האלוהי הם יפרצו את מקום עמידתם ויטשטשו את ההפרדה שבין האנושי לאלוהי. פריצה כזו תגרום לכך שוְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, פגיעה קטלנית שלא תפסח גם על הגדולים שבעם. יתרה מכך, אובדן של אדם אחד בלבד נחשב לפני ה' כאובדן רב, שכן קבלת התורה וקיום העולם מותנים בנוכחות השלמה של העם כולו.
שמות, פרק י״ט, פסוק כ״א
פרשת יתרו
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.