קול השופר שנשמע בהר, בין אם נבע מרוח עזה ובין אם ממקור פלאי, התחיל בעוצמה חלשה מתוך רחמים על העם כדי להרגיל את אוזניהם, ורק אז היה הולך וחזק מאד בניגוד לטבע האנושי. בתוך הרעש מתרחש הדו-שיח שבו משה ידבר והאלהים יעננו בקול, משפט היכול להתפרש כשיחה מקדימה שבה ה' ענה למשה בקול רם כדי להתגבר על הסערה ולאמת את נבואתו. לחלופין, התיאור מתייחס למסירת עשרת הדיברות עצמן, לאחר שהעם לא יכול היה לשאת את קול ה'. במצב זה משה הוא שהשמיע ופירש את הדיברות, והמילה יעננו מתפרשת כלשון עזרה, שכן ה' סייע לו והגביר את קולו באופן על-אנושי כדי שיגיע לאוזני כל המחנה.
שמות, פרק י״ט, פסוק י״ט
פרשת יתרו
וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.