תארו לעצמכם שאתם עומדים מול המחזה הכי מדהים בעולם. אתם כל כך מתרגשים ורוצים להתקרב, עד שאתם עלולים לשכוח את הכללים ולעשות טעות. במעמד הר סיני בני ישראל הרגישו בדיוק כך. הם כל כך אהבו את ה' והיו סקרנים לראות את האור המיוחד שלו, שהיה חשש שהם יתקרבו אל ההר יותר מדי. לכן, רגע לפני מתן תורה, ה' שולח את משה להזהיר אותם שוב לא לחצות את הגבול. משה הרי עומד לעלות אל ההר, והעם יישאר למטה בלי מנהיג שיעצור אותם.
ה' אומר למשה הָעֵד בעם, כלומר תזהיר אותם באופן רשמי וברור. האזהרה היא פֶּן יֶהֶרְסוּ, שמא מתוך אהבה ורצון עז להתקרב הם יעזבו את המקום שבו מותר להם לעמוד, ידחפו קדימה ויהרסו את השורות המסודרות שבהן עמדו כמו חומה.
אם הם יחצו את הגבול הסכנה גדולה, והתוצאה עלולה להיות וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב. המילה הזו מלמדת אותנו דבר מיוחד על האהבה של ה' אלינו: גם אם רק אדם אחד ייפגע, בעיני ה' זה נחשב כאילו אבד המון רב. כל אדם בעם ישראל הוא כל כך חשוב ויקר, שאי אפשר היה לקבל את התורה אם היה חסר אפילו איש אחד.