שמות, פרק י״ט, פסוק ז׳

מיד עם ירידתו מהר סיני, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אל המחנה כדי להציע את הברית האלוהית. הוא פונה תחילה אל ההנהגה, ולכן וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, הן משום שהם החכמים שבידם הסמכות להבין את ייעודה הרוחני של התורה ולהעבירו הלאה, והן כצעד מחושב כדי שהסכמתם תעודד את העם כולו לקבל את התורה. משה לא כפה עליהם את קבלת הברית, אלא וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם את ההצעה בבהירות וכשולחן ערוך כדי שיבחרו בה מרצונם החופשי, ויש הסבורים שפעולה זו מתייחסת ספציפית למסירת התורה שבעל פה לזקנים. הוא הקפיד למסור במדויק את תנאי הברית ואת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', ללא כל תוספת או חיסרון מצידו.