תארו לעצמכם שאתם צריכים להעביר הודעה ממש חשובה להמון אנשים בבת אחת, איך הייתם עושים את זה? רגע לפני שמקבלים את התורה בהר סיני, משה יורד מההר עם ההצעה המיוחדת של ה' וצריך להעביר אותה לכל עם ישראל.
במקום לאסוף מיד את כולם ולצעוק את ההודעה, משה עושה משהו חכם: וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם. הזקנים הם המנהיגים, השופטים והאנשים החכמים של העם. משה קרא להם קודם כדי להסביר להם את הדברים, מתוך מחשבה שאם החכמים יסכימו ויגידו כן, כל שאר העם יראה אותם וירצה להסכים גם.
כאשר משה מדבר איתם, הוא לא מכריח אותם להסכים. התורה מספרת על משה שוַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם את ההצעה, כלומר הוא הניח את הדברים בפניהם ממש כמו שולחן שערוך בצורה מסודרת וברורה. הוא הסביר להם בדיוק במה מדובר ונתן להם אפשרות לבחור מרצונם החופשי אם הם רוצים לקבל את הברית.
משה דייק מאוד ומסר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', בלי להוסיף שום דבר משלו ובלי להחסיר אף פרט. ומה קרה בסוף? למרות שמשה פנה קודם לזקנים, כל העם הבין כמה הרגע הזה מרגש וחשוב. הם אפילו לא חיכו שהמנהיגים יענו, אלא קפצו מיד וענו כולם יחד באחדות ובשמחה שהם מסכימים לקבל את דברי ה'.