שמות, פרק י״ט, פסוק ח׳

פרשת יתרו

Exodus 19:8Sefaria

וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃

תארו לעצמכם שמישהו מציע לכם מתנה מיוחדת, אבל אתם אפילו לא יודעים בדיוק מה יש בתוכה. האם הייתם מסכימים לקבל אותה מיד? כשבני ישראל עמדו למרגלות הר סיני וה' הציע להם לקבל את התורה, הם לא היו צריכים להתייעץ או לחשוב פעמיים. כולם, מהאנשים המבוגרים ועד הילדים הקטנים, ענו יַחְדָּו. הם ענו יחד, כמו איש אחד עם לב אחד, בהתלהבות ובאותו הרגע.


הם קראו בשמחה כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. בני ישראל רצו כל כך לעשות את רצון ה', שהם הסכימו לקבל עליהם את התורה מכל הלב, עוד לפני ששמעו את כל ההלכות והפרטים הקטנים.


אחרי התשובה המרגשת הזו, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. משה חזר אל ה' כדי למסור לו את תשובת העם. אבל רגע, יצא לכם פעם לחשוב למה משה היה צריך לעשות את זה? הרי ה' יודע הכול, והוא בוודאי ידע מה העם ענה! התשובה היא שהתורה רוצה ללמד אותנו דרך ארץ ונימוס. כשמישהו שולח אותך למשימה, הדבר הנכון לעשות הוא לחזור ולעדכן אותו במה שקרה, בדיוק כמו ששליח מדווח למלך. משה נהג בכבוד, וגם שמח לחזור על הדברים כדי לשבח את עם ישראל על האחדות המיוחדת שלהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.