שמות, פרק כ״ז, פסוק י״ח

מידותיה וחומריה של חצר המשכן יוצרים אזור מעבר מוגדר וקדוש בין עולם החול למקדש, כאשר אֹרֶךְ הֶחָצֵר ממזרח למערב הוא מֵאָה בָאַמָּה. הניסוח הכפול וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים מלמד שהמשכן הוצב בחציה המערבי של החצר, כך שבחלקה המזרחי נותר חלל פנוי ומרווח בצורת ריבוע מדויק עבור הבאים בשעריה. גובה המחיצות הוא וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת, מידה שניתן להבינה כפשוטה, או כגובה המתנשא חמש אמות מעל המזבח כדי להסתיר את עבודת הכהנים מהעומדים בחוץ. קלעי החצר נארגו מחוטי שֵׁשׁ מָשְׁזָר, פשתן שזור ולבן המסמל את הטהרה הנדרשת מהאדם, והם הוצבו על יסודות שעליהם נאמר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת, מתכת המייצגת את השלב הראשוני של זיכוך טבע האדם בדרכו פנימה אל עבר שלמות רוחנית.