שמות, פרק ל״ו, פסוק ח׳

השלב המעשי של בניית אֶת־הַמִּשְׁכָּן מתחיל בהקמת האוהל לפני הכנת הכלים, מתוך היגיון מעשי ורצון להכין מראש מקום מכובד לארון הברית. וַיַּעֲשׂוּ כׇל־חֲכַם־לֵב, האומנים המוכשרים ויראי השמים, פעלו באחדות כה רבה ותחת ניהולו של בצלאל עד שהמלאכה נראתה כאילו אדם יחיד עָשָׂה אֹתָם. הם ארגו עֶשֶׂר יְרִיעֹת שנועדו לשכבה התחתונה והגלויה בתוך המבנה, מחוטי פשתן לבנים קלועים הנקראים שֵׁשׁ מׇשְׁזָר, ומצמר הצבוע בצבעים המבטאים קשר רגשי לה': וּתְכֵלֶת כחול, וְאַרְגָּמָן סגול אדום, וצמר באדום בהיר הנקרא וְתוֹלַעַת שָׁנִי. יריעות אלו עוטרו בדמויות של כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, באריגה אמנותית מורכבת שהציגה צורות שונות משני צדי הבד. הפירוט הרב של תהליך העשייה, החוזר על שלבי הציווי, מבטא את חיבת ה' למלאכה ומדגיש כי כל פריט נוצר מתוך כוונה רוחנית ומסירות.