שמות, פרק ל״ו, פסוק ל״ה

בשלב העשייה והמלאכה יצרו האומנים אֶת־הַפָּרֹכֶת בדיוק מוחלט לציווי ה' ובהדרכתם של בצלאל ואהליאב. יריעה זו נועדה לשמש כמחיצה המפרידה בין קודש הקודשים לבין חלל הקודש, שבו נערכו הטקסים התדירים. היא נארגה מחוטי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, שהוא פשתן, כשהם במצב מָשְׁזָר, כלומר קלועים יחד. האריגה בוצעה בטכניקה מתוחכמת של מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, שבה נוצרו צורות כְּרֻבִים אשר עיטרו את הפרוכת משני צדיה.