מלאכת הכנת הפרוכת המבדילה במשכן מהווה חזרה על הציווי המקורי שניתן למשה, אך הכתוב מתמקד כעת אך ורק בפרטי העשייה המעשית, ומשמיט את ההוראות הנוגעות להקמת המשכן ולסידורו הפנימי [קאסוטו]. ביצוע העבודה המדויקת מאיר את אופי עבודתם של האומנים. אף על פי שרק משה ראה את תבנית המשכן והכלים בחזונו, הצליחו עושי המלאכה לבצע את העבודה בדיוק כפי שציווה ה'. הם לא יצרו מתוך מחשבות עצמאיות, אלא פעלו על פי הדרכתם הישירה של בצלאל ואהליאב, שהנחו אותם מתוך חכמה וכוונת הלב [אלשיך].
החומרים שמהם נארגה הפרוכת כוללים חוטי צמר צבועים וכן שש, שהוא פשתן. כל החוטים הללו היו משזר, כלומר קלועים זה בזה. הכתוב מציין כי הפרוכת נעשתה מעשה חֹשב עשה אֹתה כרבים, תיאור המצביע על אריגה מתוחכמת ומורכבת, שבה הצורות המעטרות את היריעה נוצרו כך שייראו משני צדיה [ביאור שטיינזלץ].