שמות, פרק ל״ו, פסוק י״א

יצירת אוהל המשכן דרשה חיבור מדויק של היריעות השונות זו לזו באמצעות לולאות. הלולאות, שעשויות מחוטי תכלת (לֻלְאֹת תְּכֵלֶת), נקבעו בקצה של יחידת חמש היריעות התפורות יחד, המכונה בַּמַּחְבָּרֶת. פעולה זהה נעשתה גם בקצה היריעה החיצונית של קבוצת חמש היריעות השנייה, היא בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית [ביאור שטיינזלץ]. הביטוי עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה מכוון לכך שהלולאות לא רק הונחו מעל, אלא נעשו ממש בתוך שפת היריעה [העמק דבר]. מבחינת מסורת הכתיבה והדקדוק של המילה בַּמַּחְבָּרֶת, האות חי"ת מנוקדת בשווא בלבד, ובכתבי היד האות מֵי"ם נכתבת ללא סימן מאריך [מנחת שי].