בניית השכבות העליונות של המשכן נועדה לספק הגנה וכיסוי מוחלט למבנה כולו. מִכְסֶה לָאֹהֶל משמעו יריעה שנועדה לשמש כאוהל בפני עצמו [אבן עזרא], והיא הונחה על גבי אוהל יריעות העיזים הפנימי יותר. בתרגום הארמי למילה "לאוהל" בפסוק זה מופיעה המילה "למשכנא" (למשכן), אך יש הסבורים כי הנוסח המדויק והראוי יותר הוא "לפרסא" (ליריעה או לאוהל), בדומה לאופן שבו תורגם הציווי המקורי על עשיית המכסה [נתינה לגר].
הכיסוי הוכן מעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, כלומר עורות אילים שנצבעו בצבע אדום. מעליהם הונחה שכבה נוספת, מִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה. באשר למבנה הכיסויים, קיימות שתי הבנות מרכזיות: גישה אחת גורסת כי עורות האילים ועורות התחשים היוו שתי שכבות נפרדות זו מעל זו, כך שהמשכן כוסה בארבע שכבות בסך הכל. מנגד, יש המפרשים כי מדובר במכסה עליון אחד שחלקו היה עשוי מעורות אילים וחלקו מעורות תחשים, ולפיכך היו למשכן שלוש שכבות כיסוי בלבד [ביאור שטיינזלץ].