יחזקאל, פרק י׳, פסוק י״ז

הכרובים והאופנים פועלים כישות אחת בסנכרון מלא, אף על פי שאין ביניהם חיבור פיזי נראה לעין. כאשר הכרובים עומדים במקומם או מתרוממים כלפי מעלה, בְּעׇמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְרוֹמָם יֵרוֹמּוּ האופנים אוֹתָם, כלומר יחד עמהם במקביל. הסיבה לאחדות מוחלטת זו היא כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּהֶם. הרוּחַ, שהיא הרצון של הכרובים, טבועה לחלוטין בתוך האופנים, וכך כל פעולה של החיות משתקפת בהם מיד כחלק בלתי נפרד.