התנועה המשותפת של הכרובים והאופנים מתקיימת בסנכרון מלא, אף על פי שלא ניכר ביניהם חיבור פיזי נראה לעין. עיקרון זה, שכבר התבאר במראה הראשון של הנביא [רד"ק], ממחיש כיצד הם פועלים כישות אחת. הפרשנים מסכימים כי בְּעׇמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְרוֹמָם יֵרוֹמּוּ, משמעותו שכאשר הכרובים עומדים במקומם או מתרוממים כלפי מעלה, האופנים עושים זאת במקביל אליהם. בהתאמה לכך, המילה אוֹתָם מפורשת במשמעות של "עמהם" [מצודת ציון].
הסיבה לאחדות המוחלטת טמונה במילים כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּהֶם. המילה רוּחַ מפורשת כאן כרצון [מצודת ציון]. כלומר, הרצון של הכרובים (החיות) טבוע לחלוטין בתוך האופנים. בשל כך, האופנים מהווים חלק בלתי נפרד מהם, וכל פעולה שעושות החיות משתקפת מיד גם באופנים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].