הנביא יחזקאל מגיע להכרה עמוקה המחברת בין מראה ההתגלות הנוכחי שלו לבין חזונו הראשון. הפרשנים מסכימים כי המילים הִיא הַחַיָּה באות להדגיש שהנביא מזהה בוודאות את היצורים שהוא רואה כעת כאותה מרכבה אלוהית וכאותן חיות בדיוק שראה בחזונו הקודם על נהר כבר.
ההכרזה וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה מתייחסת לתובנה החדשה של הנביא לגבי מהותן של חיות אלו. תובנה זו מתעוררת על אף שינוי שהבחין בו במראיהן: בעוד שבחזון הראשון היו לאחת החיות פני שור, כעת מופיעים במקומם פני כרוב [מצודת דוד]. שינוי זה הוא שהוביל את הנביא להבנה המוחלטת שהחיות שראה אז הן למעשה כרובים. בעקבות החלפת פני השור, מסבירים הפרשנים, נוצר מראה ייחודי שבו לחיה יש שני פני אדם שונים – פנים קטנים של ילד המייצגים את הכרוב, ופנים גדולים של אדם בוגר [רש"י]. בסופו של דבר, זיהוי זה משמש כדי לקשור בין חיות המרכבה השמימיות מן החזון לבין הכרובים הממשיים העומדים בתוך בית המקדש [ביאור שטיינזלץ].