מראה החיות הקדושות מציג מציאות שבה לכל אחת מהן יש ארבעה פנים שונים, אך טמון בו שינוי מהותי ממראה הנבואה הראשון של יחזקאל. המילים וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד מלמדות שלכל חיה, או לכל כרוב, היו ארבעה כיוונים ופנים שונים. השינוי המרכזי מתבטא במילים פְּנֵי הַכְּרוּב, שכן במראה הראשון הופיעו במקומם פני שור, וכעת הם נהפכו לפני כרוב [רש"י].
הפרשנים מסבירים את פשר השינוי הזה בשני רבדים. הגישה המרכזית היא שיחזקאל הנביא ביקש רחמים על עם ישראל. מכיוון שפני השור מזכירים את חטא העגל, הם נחשבים לקטגור המזכיר עוון, והכלל הוא שאין קטגור יכול להיעשות סנגור [רד"ק, מצודת דוד]. לצד זאת, מוסבר כי בשלב זה של הנבואה, ההנהגה האלוהית נובעת מעולם הכיסא שבו מידת הרחמים גוברת על מידת הדין. לכן, פני השור שייצגו את צד השמאל של הדין והחומרה, התחלפו לפני כרוב כדי לעורר רחמים. אף על פי שהפעולה שהתרחשה באותו זמן הייתה שריפת בית המקדש, עמדה בבסיסה מידת הרחמים של ה', שכילה את זעמו בעצים ואבנים במקום להשמיד את העם עצמו [מלבי"ם].
לאור זאת, הפרשנים נדרשים גם להבדל שבין פְּנֵי הַכְּרוּב לבין וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם, שהרי שניהם לכאורה בעלי חזות אנושית. ההסבר טמון במשמעות המילה כרוב. מקור המילה הוא בשפה הבבלית, שבה תינוק נקרא "רביא", ולכן המילה "כרוב" מורכבת מהאות כ' ומהמילה רביא, ומשמעותה "כמו תינוק" [רד"ק, מצודת ציון]. לפיכך, המסקנה המוסכמת בקרב הפרשנים היא שפְּנֵי הַכְּרוּב הם פנים קטנים של ילד, בעוד שפְּנֵי אָדָם הם פנים גדולים של אדם בוגר [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].