תנועת המרכבה השמימית מתאפיינת בניידות מושלמת לכל עבר, המייתרת את הצורך להסתובב כדי לשנות כיוון. המילה רִבְעֵיהֶם נגזרת מהמילה רבע, והיא מציינת את ארבעת הצדדים והעברים שאליהם ניתן לנוע [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי בְּלֶכְתָּם אֶל־אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם מתאר את יכולתם לנוע בחופשיות לכל אחד מארבעת הכיוונים. משום שכך, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם, כלומר אין להם צורך להסתובב או להפנות את עצמם כדי לשנות את מסלולם, שכן הם מסוגלים להתגלגל ולנוע לכל צד באופן ישיר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון].
מקור התנועה מובל על ידי גורם מנחה. המילה הָרֹאשׁ מתייחסת לכרוב, שהוא המניע וראש התנועה [מצודת דוד, רד"ק], או באופן ספציפי לכרוב הקדמי [ביאור שטיינזלץ], בעוד תרגום יונתן מפרש מילה זו כראשון [רד"ק]. אל המקום שאליו פונה מניע זה, אַחֲרָיו יֵלֵכוּ האופנים. הם נמשכים אחר הכרוב משום שרוח החיה מצויה בהם, ועושים זאת תמיד מבלי לבצע פעולת סיבוב [מצודת דוד, רד"ק].