מסע הפרידה של השכינה מבית המקדש ממשיך ומתקדם לקראת החורבן. לאחר שבשלב הקודם עלה כבוד ה׳ ממקום שכינתו הפנימי אל מפתן הבית, כעת מתואר שלב נוסף בעזיבתו.
וַיֵּצֵא כְּבוֹד ה׳ מֵעַל מִפְתַּן הַבָּיִת – השכינה עוזבת את סף המקדש, המקום שבו שהתה קודם לכן [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תנועה זו מסמלת התרחקות נוספת של ההשגחה מן המקדש העתיד ליחרב [מלבי"ם].
וַיַּעֲמֹד עַל הַכְּרוּבִים – המילה נכתבת בכתיב מלא עם האות וי״ו [מנחת שי]. כבוד ה׳ עובר לעמוד על הכרובים, המשמשים לו כמרכבה [ביאור שטיינזלץ].
מעבר זה של השכינה מן המפתן אל הכרובים טומן בחובו משמעות עמוקה לגבי אופן הנהגת ה׳ את עם ישראל. יציאת כבוד ה׳ מן המקדש כדי ללכת עם העם לגולה מסמלת מעבר מהשגחה גלויה להשגחה נסתרת. מעתה, ההשגחה תתעטף ותנהיג את המציאות באמצעות ניסים הנסתרים בתוך מערכת חוקי הטבע. מסיבה זו, הכרובים עתידים להתהפך במראה הנבואה ל"חיות", המייצגות הנהגה טבעית, אך למעשה הם נותרים אותם כרובים הפועלים תמיד תחת השגחתו הפרטית של אלוהי ישראל [מלבי"ם].