מראה המרכבה הנוכחי הנחשף לעיני הנביא במקדש, מתחבר כעת אל חזון המרכבה הראשון שחווה בעבר. הנביא מזהה את הישויות הרוחניות שלפניו, עומד על ההבדלים ביניהן ומבחין בתנועתן.
המילה וַיֵּרֹמּוּ מבטאת התרוממות, נשיאות והרמה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ], וכן משמעות של סילוק והפרשה [מצודת ציון]. בפועל, הכרובים נסתלקו ממקומם [מצודת דוד]. להתרוממות זו ישנה משמעות עמוקה: מצד אחד, היא מסמלת את סילוק ההשגחה והשמירה של המלאכים מעל בית המקדש וירושלים, כיוון שה' בעצמו סילק את שכינתו משם [אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים כי ההתרוממות והתעופה מעל הארץ מסמלות הנהגה של השגחה אלוהית ישירה, שהיא למעלה מסדרי הטבע הרגילים [מלבי"ם].
הנביא מכנה את הכרובים בשם הַחַיָּה, כשם כללי המאגד את כולם [מצודת ציון]. קביעת הנביא כי הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר־כְּבָר באה להדגיש כי חרף ההבדלים, מדובר באותן ישויות רוחניות בדיוק [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים עומדים על ההבדלים בין שני החזונות, המצדיקים את שינוי השם מ"חיות" ל"כרובים": ראשית, מראה זה מתגלה בתוך מקדש ה', בעוד שהחזון הקודם התרחש בריחוק ממנו [ביאור שטיינזלץ]. שנית, בחזון נהר כבר נראו החיות כשהן מהלכות, דבר המרמז על הנהגה על פי חוקי הטבע, ואילו כאן הן מתעופפות ככרובים, כסמל להשגחה נסית [מלבי"ם]. בנוסף, הזיהוי שלהם כעת כ"כרובים" מבהיר שמדובר בשכלים נבדלים, כלומר במלאכים רוחניים [אברבנאל]. למרות שבמראה הראשון ראה הנביא דמות של פני שור, וכאן ראה פני כרוב, המהות נותרה זהה [מצודת דוד], ויש המסבירים כי הפנים השונות שנראו בחזון הנוכחי היו למעשה פניהם של האופנים (הגלגלים) ולא של החיות עצמן [אברבנאל].