מראה נושאי המרכבה האלוהית מפורט לפרטי פרטים, ומציג את המבנה המורכב של הכרובים תוך רמיזה לשינוי מהותי באופן התגלותם. הפרשנים מסכימים כי הכתוב מתאר את המבנה הפיזי של הדמויות, כאשר אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד, כלומר לכל כרוב היו ארבעה פנים. יש המדייקים כי כל אחד מאותם ארבעה פנים בכל צד היה מורכב בעצמו מארבעה פנים [מצודת דוד]. בנוסף, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד, ולכל כרוב הייתה וּדְמוּת יְדֵי אָדָם, צורה הדומה לידיים אנושיות הממוקמות מתחת לכנפיים.
מבחינה מהותית, פניהם של הכרובים במראה זה זהות לחלוטין לאלו שראה הנביא במראה המרכבה הראשון על נהר כבר [מלבי"ם, אברבנאל]. עם זאת, מתחולל כאן שינוי עמוק לא בדמויות עצמן, אלא באופי התנועה של המרכבה [אברבנאל]. במראה הראשון התנועה הייתה אופקית, ממקום למקום על פני הארץ, ולכן הדמויות כונו "חיות" וכללו את פני השור המייצג הליכה טבעית. לעומת זאת, במראה הנוכחי התנועה היא אנכית, ומבטאת את ההסתלקות וההתנשאות של כבוד ה' מלמטה למעלה. משום כך הדמויות מכונות עתה "כרובים", שם המיוחס למלאכים ולתעופה, והכתוב מדגיש את כנפיהם כדי להורות על התרוממותם.
מעבר זה מתנועת הליכה להתעופפות טומן בחובו משמעות עמוקה. כאשר נגזרה הגזירה שכבוד ה' יסתלק מעם ישראל, התפלל יחזקאל שההסתלקות לא תתבטא במעבר למקום אחר בארץ, כלומר שהשכינה לא תעבור לשרות על אומה אחרת. בעקבות תפילתו, נהפכו פני השור המורים על הליכה ארצית, לפני כרוב המורים על תעופה. שינוי זה נועד להבטיח שכבוד ה' ישוב למקומו העליון בשמיים, ולא ישרה על אומות העולם [אברבנאל].