יחזקאל, פרק ל״א, פסוק ז׳

ממלכת אשור נמשלת לעץ ארז שהתהדר ביופיו, וַיְּיִף, בזכות השילוב שבין ממדיו העצומים, בְּגָדְלוֹ, לבין הענפים הרמים שבראשו הנוטים למרחוק, בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו. בשונה מעץ רגיל או ממלך המרחיב את גבולותיו יתר על המידה וכך מחליש את כוחו וחושף את עצמו למרידות, ממלכה זו שמרה על עוצמתה למרות התפשטותה. יציבותה התאפשרה בזכות שורשיה הנטועים היטב, כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל־מַיִם רַבִּים. מים שופעים אלו מסמלים את השפע הכלכלי והחוזק השלטוני מבית שאפשרו שליטה בטוחה למרחקים, ויחד עם זאת מעידים כי עוצמת הממלכה נבעה למעשה מהשגחתו וברכתו של ה'.