יחזקאל, פרק ל״א, פסוק ח׳

מלך אדיר ותקיף משול לאילן עצום ומפואר ששריו וגיבוריו הם ענפיו, ועוצמתם עולה על כל שאר מלכי הארץ. גדולתו כה רבה עד כי מלכי העבר, המדומים לעצים נטועים בְּגַן אֱלֹהִים – בין אם הכוונה לגן העדן הקדום ובין אם לעולם כולו – מתגמדים לעומתו. אֲרָזִים אחרים לֹא עֲמָמֻהוּ, שכן הם לא הצליחו להאפיל עליו, לעמעם את תוארו או אף להיחשב עמו כחלק מאותה קבוצה. אפילו ענפיו הקטנים והרכים, המכונים סְעַפֹּתָיו וכן כְּפֹרֹאתָיו, היו חזקים מעצים שלמים, כאשר בְּרוֹשִׁים תמירים לֹא דָמוּ להם כלל במראם החיצוני, וְעַרְמֹנִים גדולים לֹא הָיוּ שווים להם בעוצמתם. כך מוכח כי כׇּל עֵץ לא הצליח להשתוות אליו, והוא מקבע את מעמדו ככוח עליון נטול מתחרים בְּיׇפְיוֹ ובפוארו.