יחזקאל, פרק ל״א, פסוק ג׳

האימפריה האשורית, שכבר הופלה בידי ה', מוצגת כאזהרה למנהיגים אחרים משום שהייתה גדולה וחזקה מהם. הִנֵּה אַשּׁוּר נמשלת אל אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, המובחר שבעצים, כשם שהיא הייתה המובחרת שבמלכויות. עוצמתה מתבטאת בהיותה יְפֵה עָנָף וכן וְחֹרֶשׁ מֵצַל, כלומר בעלת ענפים סבוכים היוצרים צל כבד, עד שנדמתה ליער שלם המסתיר את הנמצאים בתוכו. העץ הוא בעל וּגְבַהּ קוֹמָה, כאשר וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ, כלומר הסעיף העליון ביותר שלו בולט מתוך ענפים עבים וקלועים, או אף מגיע עד לעננים. התנשאות הצמרת מעל הענפים מסמלת את שליטת אשור על שאר האומות, גדולה שניתנה לה בזכות חזרתה בתשובה והימנעותה מהצטרפות למרד של דור הפלגה.