יצא לכם פעם לעמוד תחת עץ ענק, להביט למעלה ולנסות לראות את הקצה שלו מרוב שהוא גבוה? הנביא רוצה ללמד מנהיגים שיעור חשוב, ולכן הוא מזכיר להם את המילים הִנֵּה אַשּׁוּר. אשור הייתה אימפריה אדירה וחזקה מאוד מהעבר שה' כבר הפיל. הנביא משתמש בה כדוגמה כדי להזהיר מלכים שסומכים יותר מדי על הכוח שלהם.
כדי שנבין עד כמה הממלכה הזו הייתה עצומה, היא מתוארת כמו אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן. עץ הארז נחשב למובחר ולגבוה מכל העצים באזור, וכך גם אשור הייתה הממלכה החזקה והחשובה מכולן. העץ הזה הוא יְפֵה עָנָף, כלומר יש לו ענפים מפוארים ומרשימים. הענפים שלו כל כך צפופים וסבוכים, עד שהם יוצרים צל גדול וכבד שנקרא חֹרֶשׁ מֵצַל.
העץ האדיר מתנשא לגְבַהּ קוֹמָה, לגובה רב מאוד, ויש לו עֲבֹתִים, שהם ענפים עבים, רעננים וקלועים זה בזה שנותנים לעץ את המראה המלכותי שלו. ממש מעל כל הענפים הסבוכים האלה, בולטת צַמַּרְתּוֹ, החלק העליון ביותר של העץ שמגיע הכי גבוה שאפשר. הצמרת הגבוהה שמתנשאת מעל כל שאר הענפים היא בעצם משל, שמתאר איך ממלכת אשור הרגישה שהיא מתנשאת, גבוהה וחשובה יותר מכל שאר המלכים והעמים שסביבה.