יצא לכם פעם להצליח במשהו גדול, כמו לנצח במשחק קשה או לבנות מגדל גבוה, ולהרגיש שאתם הכי חזקים וטובים מכולם? ה׳ פונה אל מלך אשור, שהיה מנהיג של אימפריה חזקה מאוד, ומשווה אותו לעץ ארז ענק ואדיר. ה׳ אומר למלך יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה, כלומר, בגלל שצמחת להיות כל כך גבוה. הגובה של העץ מסמל את הכוח העצום של המלך ואת הצבא הגדול והחזק שלו.
העץ הזה היה כל כך מפואר, עד שהפסוק ממשיך ומתאר וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים. הצמרת, שהיא החלק הכי עליון של העץ, הגיעה עד למעלה והשתלבה בתוך ענפים סבוכים וצפופים. הציור היפה הזה בא להסביר שמלך אשור התנשא ועלה במעמדו מעל כל שאר המלכים בעולם.
אבל אז קרה משהו פחות טוב. בגלל כל הכוח, הגדולה וההצלחה, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ. מלך אשור התחיל להתגאות יותר מדי. הוא טעה לחשוב שכל הכוח הזה מגיע רק ממנו, ושהוא הצליח להגיע לפסגה אך ורק בזכות עצמו וכוחו.