יצא לכם פעם לראות אדם שמתגאה מאוד בכוח שלו, וחושב ששום דבר רע לא יכול לקרות לו? הנביא פונה אל פרעה, מלך מצרים, שחשב שהוא המלך הכי חזק בעולם. הנביא מזכיר לו את ממלכת אשור, שהייתה עצומה וחזקה, אבל בסוף איבדה את כל כוחה. הנביא שואל את פרעה: אֶל מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי עֵדֶן? הביטוי עצי עדן הוא משל למלכים אדירים וחזקים מהעבר. הנביא בעצם אומר לפרעה שאם הוא משווה את עצמו למלך אשור בגדולה ובכבוד, הוא גם ייפול ויאבד את כוחו בדיוק כמוהו.
העונש של פרעה יהיה שוְהוּרַדְתָּ אֶת עֲצֵי עֵדֶן אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית. כמו שאותם מלכים חזקים סיימו את תפקידם וירדו אל הקבר, כך גם פרעה ירד לשם יחד איתם. שם, למטה, בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי חֶרֶב. פרעה לא יקבל יחס של מלך מכובד, אלא ישכב בין אנשים רשעים, שנקראים כאן ערלים, ובין אנשים פשוטים שנפלו במלחמה. בסופו של דבר, כשפרעה יגיע לשם עם כל ההמון והצבא הגדול שלו, כולם יכירו אותו, יצביעו עליו ויגידו: הוּא פַרְעֹה וְכָל הֲמוֹנֹה. כולם יראו איך המלך שהיה כל כך גאה, איבד את כל הגדולה שלו.