יצא לכם פעם לראות עץ ענק שהענפים שלו נמתחים לכל כיוון ונראים כאילו הם נוגעים בשמיים? תארו לעצמכם עץ ארז עצום ומרהיב, שהוא בעצם משל לממלכה חזקה ואדירה בשם אשור. העץ הזה היה מלא בהדר, והמילה וַיְּיִף מלמדת אותנו על היופי המיוחד שלו. היופי הזה נוצר בזכות השילוב של הגודל העצום שלו, בְּגָדְלוֹ, יחד עם בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו. הדָּלִיּוֹת הן הענפים הגבוהים שבראש העץ, שנמתחים למרחקים ונוטים לכל עבר.
בדרך כלל, כשעץ מגדל ענפים ארוכים וכבדים מדי, הוא נחלש והיופי שלו נפגע. זה בדיוק כמו מלך שמנסה לכבוש עוד ועוד ארצות רחוקות, ובסוף מאבד שליטה על המדינה שלו עצמו. אבל העץ שלנו נשאר חזק, יפה ויציב. איך זה יכול להיות? הסוד נמצא במשפט כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים. השורשים של העץ היו נטועים עמוק ליד מקורות מים שופעים. המים האלו מסמלים את העושר והכוח של הממלכה, שהיו כל כך יציבים וחזקים מבפנים, עד שהם אפשרו למלך לשלוט בבטחה גם במקומות רחוקים מאוד. אבל יותר מכל, המים הרבים מלמדים אותנו שכל הכוח וההצלחה של הממלכה הזו לא באו מעצמה, אלא בזכות השפע והברכה שנתן לה ה'.