יחזקאל, פרק ל״ה, פסוק ד׳

עונש של הרס וחורבן מוחלט נגזר על אדום, כאשר ההכרזה עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים מכוונת לרומי ולשאר ערי הממלכה שייענשו על החרבת בית המקדש השני והריגת ישראל מתוך איבת עולם. הקביעה וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה מרחיבה את החורבן מהמרכזים העירוניים אל הארץ כולה, או לחלופין מכוונת לעם אדום עצמו שיושמד ויכלה בכל מקום שבו יימצא. תכליתה של השמדה גורפת זו היא וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי ה', שכן מתוך ראיית החורבן תצמח ההכרה כי ה' נאמן לשלם גמול צודק ולהעניש את האומה על פשעיה ההיסטוריים.