יחזקאל, פרק ל״ה, פסוק ו׳

ה' נשבע במילים חַי אָנִי להעניש את אדום בעונש של מידה כנגד מידה על שפיכות הדמים שביצעו, עונש הקשור מהותית לשמם הנגזר מן המילה דם. גזר הדין הוא כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ, כלומר ארצם תתמלא בהרוגי חרב, וְדָם יִרְדְּפֶךָ משום שרוצחים ואויבים יחפשו רק שפיכות דמים ולא שלל, או שדם הנרצחים עצמו ירדוף אותם. העונש מגיע מפני שאִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ, הסבר היכול ללמד שאדום פחד ושנא שפיכות דמים רק כשדובר בדם שלו עצמו, או שגילה שנאת דם מהותית כלפי אחיו יעקב שהוא בשרו ודמו. גישה נוספת מסבירה שאדום ביזה מצוות כמו דם המילה או דם הקורבנות ששנא להתלכלך בהם, ולכן כעת הוא עתיד להתלכלך בדם הרוגים. בעקבות כך שאדום שנא את הדם באופנים אלו, העונש מתקיים כעת ווְדָם יִרְדְּפֶךָ.