שעת המשבר והגלות של בני ישראל מהווה הזדמנות עבור אדום לתבוע בעלות על נחלתם, מתוך תפיסה כי עשיו הוא כעת היורש החוקי של האבות. אדום מצהיר כי אֶת־שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת־שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת, כלומר ממלכות יהודה וישראל, יעברו לידיו, והוא מתכנן וִירַשְׁנוּהָ בלשון יחיד משום שזוהי למעשה ארץ אחת שרק חולקה. מעבר לרצון להשתלט על השטח, אדום אף מתיימר להחליף את בני ישראל כעם הנבחר של ה'. אולם, תוכניות אלו עתידות להיכשל משום שוַיהֹוָה שָׁם הָיָה. ה' שומע את מחשבותיהם הזדוניות של האדומים, ונוכחותה התמידית של השכינה במקום המקדש מוכיחה כי הגלות היא זמנית בלבד וה' לעולם לא יפקיר את נחלתו.
יחזקאל, פרק ל״ה, פסוק י׳
יַ֣עַן אֲ֠מׇרְךָ֠ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַיהֹוָ֖ה שָׁ֥ם הָיָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.